אוזן ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

עסקינן בתביעת התובעת 2 (להלן: "המבקשת"), בגין נזקי גוף שנגרמו לה לטענתה בתאונה שארעה ביום 10.04.12 (להלן:"התאונה"). התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן:"החוק"). התאונה הוכרה ע"י המל"ל כ"תאונת עבודה".

לפניי בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור את החלטת הועדה הרפואית לעררים של המל"ל מיום 09.12.12 (להלן:"הועדה הרפואית לעררים"), אשר קבעה כי לא נותרה למבקשת נכות לצמיתות בגין התאונה. הועדה הרפואית לעררים אימצה את קביעת הועדה הרפואית מדרג ראשון מיום 23.10.12, שקבעה כי לא נותרה למבקשת נכות לצמיתות בגין התאונה. המבקשת עותרת למינוי מומחה בתחום האורטופדי.

אקדים ואומר, כי מצאתי שדין הבקשה להתקבל.

כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור, אלא אם יאמר אחרת.

תמצית טענות הצדדים

תמצית טענות המבקשת

אביא להלן את תמצית נימוקי הבקשה:

הועדה הרפואית לעררים קבעה כי לא נותרה למבקשת נכות לצמיתות בהסתמך, בין היתר, על בדיקת EMG מיום 27.6.12 שעמדה בפניה ואשר ממצאיה העלו כי הינה תקינה לכאורה, ללא נזק למערכת העצבים ההיקפית כולל השורשים המותניים והצווארים;

ביום 26.6.13, ביצעה המבקשת בדיקת EMG עדכנית אשר הדגימה שינויים נוירוגניים כרונים בשרירים בפיזור C7 מימין ו-L5 משמאל;

אין עסקינן ב"מצב חדש", אלא במצב ישן כרוני הקשור קשר ישיר לתאונה;

ממצאי הבדיקה העדכנית, תואמים לחלוטין את אזור הפגיעה;

בהתאם להלכה הפסוקה, יש להעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור מקום בו לא הונחו בפני הועדה הרפואית במל"ל עובדות רלוונטיות הנוגעות למצבו של הנפגע לאחר תאונה ואשר היו עשויות לשנות את התוצאה וכן יש לעשות כן מקום בו נגרמה נכות בתחום אחר שלא נדון בפני הועדה הרפואית.

תמצית טענות המשיבים

אביא להלן את תמצית טענות המשיבה:

בקשת המבקשת אינה בגדר בקשה להבאת ראיות לסתור, אלא המדובר בבקשה שנועדה לנסות ולקבל נכות, כיוון שקביעת הוועדה הרפואית אינה נושאת חן בעיניי המבקשת;

אין עסקינן בהחמרת המצב, אלא במצב חדש;

לחילופין, התובעת רשאית להגיש למל"ל תביעה להחמרת מצב;

רק במקרים נדירים ויוצאי דופן יש להיעתר לבקשה, ומקרה זה אינו נמנה עליהם. משכך, דין הבקשה להידחות.

הכרעה